קורבן חטאת

בטקסטים הכהניים הפכה שמירת המצוות למטרה בפני עצמה ואילו המשמעות או התכלית המיוחדות לכל מצווה ומצווה נתפסו כעניין משני. במקביל הדגישו המחברים הכהניים את חשיבותה של הכפרה האישית, וקבעו כי יש להביא קורבן חטאת אפילו על עבירות שנעשו בשוגג.

הקורבן הנשרף כליל (עולה), המתואר כ" אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַי־הוָה", כולל תמיד מנחת סולת ונסך יין שהם "מנת תוספת" המשלימה סעודה מלאה. אך קורבן החטאת משמש לכיפור. האם גם עבורו נדרש נסך נלווה? נוסח המסורה של ספר במדבר כח–כט מספק תשובה לא עקבית, השונה מזו של תרגום השבעים ושל הנוסח השומרוני לתורה.

ל"ט המלאכות במשנה שבת ז:ב הן רשימה מפורטת של סוגים עיקריים של מלאכות האסורות בשבת. עם זאת, בחינה מעמיקה של הרשימה בהקשרה מעידה שהיא חוברה והוכנסה למשנה כתוספת במטרה להסביר פרט לא ברור במשנה שלפניה.